מסתנן חוקי

תקציר:
"עצור!" ינאי שמע את השאגה, קרובה מאד, לא עוצר מריצתו המטורפת. הוא ידע כעת שגם הוא וגם יששכר עשו טעות, ולפי הרעש שנשמע מאחוריו - הוא עומד לשלם עליה. "אם אתה לא עוצר אני יורה!" שלוש! שתיים! א-" ינאי יצר. כאן לא ישראל. פה לא יורים במטרה להזהיא או לפצוע. יורים כדי להרוג. הוא הרים את ידיו, מוצא את עצמו על הרצפה. שלושה גברתנים עטו עליו, מרתקים אותו למקום. "אל תזוז!" נהם אחד מהם. ינאי גיחך. לא היתה לו אפשרות לזוז גם אם רצה. והוא לא רצה. כל ניסיון התנגדות יוביל אותו למצב שהוא לא מעוניין להיות בו. לחלוטין לא. הוא חידד את כל חושיו. עיניו היו פקוחות, והוא קלט בדממה את כל המתרחש סביבו. הרגיש כיצד קושרים אותו דוחפים אותו לתוך רכב שעצר לידם בחריקה שקטה ושעט משם כעבור שניות ספורות. טריקת הדלת נשמעה כבר תוך כדי נסיעה. הרגע הזה הגיע. הרגע הזה שתמיד חשב שהוא חסין מפניו. הוא שבוי. באיראן. *** כולם מנסים לעזור לכולם. להציל לסייע. לא תמיד הדבר אפשרי, לא תמיד הם מצליחים. חיים, מוות. ומה שביניהם. אומץ. לדעת שאולי לא תצליח ובכל זאת לנסות. -- מהכריכה האחורית

עותקים